קורסים יחודיים ויעודיים המותאים למנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר בנושאי שכר והסכמי עבודה ברשויות המקומיות

16 ספטמבר, 2019 |

לכבוד
מנהלי משאבי אנוש ברשויות המקומיות

            הנדון: קורסים מיוחדים למנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר, בנושאי שכר והסכמי עבודה ברשויות המקומיות

 שלום רב,
חב' אגמון ייעוץ מוסדי בשיתוף גב' איילה פוגל שמחים להודיע על פתיחת קורסים מיוחדים והדרכות אישיות או קבוצתיות קטנות למנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר ברשויות המקומיות. הקורסים יחלו מיד לאחר החגים בחודש נובמבר 2019 ויתקיימו בתחום הרשות המקומית אשר תבחר לבצע את התוכנית במסגרתה.
הקורסים מיועדים כאמור, למנהלים ועובדי משאבי אנוש, חשבי שכר, יועצים משפטיים, ובעלי תפקידי המתעניינים בתחום ועוסקים בו במסגרת עבודתם.

 ישנם לבחירה שלושה מסלולי קורסים:

  1. קורס קצר: 7 מפגשים אחת לשבוע במשך 6 שעות בכל מפגש, סה"כ 42 שעות.
  2. קורס מורחב: 10 מפגשים אחת לשבוע במשך 6 שעות בכל מפגש, סה"כ 60 שעות.
  3. הדרכה אישית או קבוצתית (קבוצות קטנות) תבוצע ע"י הח"מ, ההדרכה תעסוק בניתוח והצעת דרכי התמודדות לבעיות יום יומיות ובנושאים עקרוניים רחבים אחת לשבוע או לשבועיים בתאום עם המשתתפים.

בכל המסלולים, תכנית הקורס הינן גמישות והן יותאמו לצרכי המזמין. בתוכנית ישולבו, במידת הצורך, טובי המרצים שהינם מומחים מקצועיים מהתחומים השונים של הרשות המקומית.

 הקורסים יעסקו :
בכללים המחייבים את הרשות בתחום דיני עבודה, הסכמי עבודה עם האיגודים השונים, פנסיה, שכר מורים, דיני משמעת, חוזים אישיים, קליטת עובדים, סיום העסקה, "השחקנים בזירה" לרבות משרד הפנים, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, הסתדרות, הוועדים וכמובן סוגיות מיוחדות, דיוני מחלוקת ועוד.

לפרטים נוספים נא לפנות ליעקב אגמון ,הח"מ
טלפון 03-5373310
פלאפון :050-5334745
מייל: agmon_ic@bezeqint.net

פניות יענו בהקדם.

בברכה,
יעקב אגמון
לשעבר מנכ"ל מרכז השלטון המקומי וכיום עורך תוכן מקצועי של אתר האיגוד ובעל חברת אגמון יעוץ מוסדי

מעשה בגישור

11 ספטמבר, 2019 |

שלום לכולם,
הנני מתכבד להעביר לכם סיפור גישור שהתבצע ע"י ידידי הותיק, שמואל משה, איש הסתדרות המעוף לשעבר אשר ניתן ללמוד ממנו רבות לעבודתנו לנוכח התנהלות והתנהגות מעסיק ועובדיו ומשמעותן של "הודעות ותגובות".

הנני מקוה שתמצאו במעשה המתואר עניין.
בברכה,
יעקב אגמון

מעשה בגישור – מאת שמואל משה, מגשר-בורר ויועץ ביחסי עבודה

יוסי החל עבודתו בחברה בשנת 2013, כעבור שנה נקלעה החברה לקשיים, פנתה לעובדיה והודיעה להם כי לרגל המצב היא נאלצת להפחית  10% משכרם  למשך 6 חודשים. החברה ציינה במכתביה לעובדים כי עובד המתנגד להפחתה יוכל להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים כאילו פוטר. העובדים התבקשו לחתום על הסכמתם לניכוי. יוסי לא חתם  אולם המשיך לעבוד בחברה על אף שניכו משכרו, כאמור. בתום התקופה ולרגל מצבה הקשה, החברה הודיעה על הארכת תקופת ההפחתה ושוב ביקשה מן העובדים לחתום על הסכמתם. יוסי פנה במכתב לחברה והביע התנגדותו, אולם לא הודיע על התפטרות מן העבודה. בסמוך לכך היטיבה החברה כמה מתנאי עבודתו בכך שהעניקה לו רכב צמוד ופלא-פון. מצבה של החברה הורע ולא יכלה לעמוד בתשלומים לביטוחי המנהלים ולקרנות ההשתלמות של העובדים. במצב עניינים זה החליט יוסי להתפטר מן העבודה כי, לדעתו נוצרו תנאים של התפטרות עקב הרעת תנאי עבודה. יוסי שיגר מכתב לחברה ופרס טענותיו בפניה כי לרגל המשך הניכוי מן השכר,  ביטול העסקתו בשעות נוספות, הפסקת התשלומים לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות הוא מודיע לה על התפטרותו .
עם הגשת ההתפטרות, תבע יוסי את כל סכומי ההפחתה משכרו במשך 20 חודשי עבודה, את הסכומים שלא הועברו לביטוח ולקרן השתלמות וכן סכומים נוספים בעבור שעות נוספות. כן תבע את פיצויי הפיטורים בדין מפוטר. החברה טענה כי יוסי אינו זכאי לפיצויים מאחר והמשיך עבודתו ולא מימש את האופציה לקבלת פיצויים במועדים שההנהלה הודיעה עליהם. אף-על-פי-כן ניאותה לקיים עמו פגישה ליישוב הענין. הדיונים ביניהם לא עלו יפה ויוסי החליט לתבוע את החברה בבית הדין לעבודה. סכום התביעה עמד על כ-44.000 ש"ח.
בכתב ההגנה נפרסה מערכת יחסים מורכבת בין הצדדים. החברה טענה כי יוסי נעדר מהעבודה מידי יום כשעתיים, השתמש ברכב החברה לצרכיו הפרטיים. זאת ועוד, ניתנה לו ההזדמנות במועדים הרלבנטיים להתפטר ולזכות בפיצויים. היות שהוא לא ניצל אותה והשתהה במשך כמעט שנתיים – אין הוא זכאי לפיצויים. מנהל החברה כעס על יוסי על עצם הגשת תביעתו ועל כך שגרר אותו לבית המשפט, מה עוד שהצעתו בדיונים ביניהם הייתה הוגנת, לטענתו. כעת, לא רק שהחברה מתנגדת לשלם לו פיצויים , היא טוענת בעצם שיוסי קיבל שכר ביתר עבור 2 שעות מידי יום. לאור זאת הגישה החברה תביעה שכנגד על סך 25.000 ש"ח. הצדדים פנו לגישור אצל שמואל משה.
במהלך הגישור צפו ועלו בעיות נוספות ביחסים בינאישיים בין יוסי לבין מנהל החברה שהקשו על התהליך – מעין מוקשים שהיה צורך בפירוקם. התקיימו פגישות נפרדות: המגשר עם יוסי ועורך דינו, המגשר עם מנהל החברה ומנהל כ"א. לאחר הפגישות הנפרדות – 2 פגישות עם כל צד, שבו הצדדים לחדר הגישור תוך שהסתמנו הבנות לקראת התקדמות לסיום הסכסוך. יוסי הגיע לכלל הבנה ומסקנה כי הסיכוי שלו לזכות במלוא סכום תביעתו בבית המשפט הוא קלוש לאור הנסיבות שבהתנהגותו שהמשיך לעבוד בחברה למרות מחאותיו. כן הובאו לידיעתו פסקי דין אחרונים בהם נקבע כי התפטרות בגין הרעת תנאים צריך שתתרחש בסמוך למועד ההרעה וכי השתהותו, במקרה זה לא תיטיב עמו. כמו-כן, עתידה של החברה לא היה ברור וגם אם היה זוכה בתביעתו, לא בטוח שיכול היה לממש אותה בגלל הסכנה שהחברה תהיה חדלת פרעון. החברה, מצד שני, נאותה להשלים לביטוחי המנהלים ולקרן השתלמות את הסכומים שלא הועברו ולהעמידם לטובת העובד. כמו כן הייתה מוכנה למשוך את התביעה הנגדית. יוסי לא בא על סיפוקו אלא אם יקבל פיצוי על ההפחתה בשכרו. מנגד הייתה התנגדות נחרצת של החברה ובמיוחד של מנהלה שראה בכל נתינה כספית התקפלות ופגיעה אישית. מנהל החברה ציין שאם יתן סכום כלשהוא, הוא יעדיף לתרום אותו למוסדות ציבוריים במקום ליוסי. במצב זה נדרשה פגישה נפרדת נוספת של המגשר עם מנהל החברה, בסופה התרצה המנהל והיה מוכן לשלם ליוסי סכום של 2.000 ש"ח (סכום שגובש קודם לכן עם יוסי), אולם היה מוכן לשלמם  בתנאי – בהמחאה דחויה ל-3 חודשים.

סוף דבר – הצדדים חתמו על הסכם.

  • התביעה הנגדית של החברה בוטלה בהסכמה.
  • החברה התחייבה לשלם את חובה לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות ולהעביר את כל הסכומים לטובת יוסי, כולל כספי הפיצויים.
  • החברה שילמה ליוסי 2.000 ש"ח בהמחאה דחויה ל-50 ימים.
  • וחחשוב מכל – הצדדים שנכנסו סוערים יצאו מחדר הגישור רגועים ושבעי רצון .

 

קורס נוסף- מכלול מינהל כללי ברשות המקומית 28.11.19

13 אוגוסט, 2019 |

מחזור חדש עומד להיפתח בתאריך 28.11.2019

לפרטים והרשמה לחץ כאן

שלום לכולם,

  1. המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית בהובלת רח"ל מקיים קורסים להכשרת בעלי התפקידים ברשויות המקומיות שבמערך החירום (מנהלי מכלולים וסגנים).

      2. מצורף קול קורא להכשרת מנהלי מכלול מינהל כללי אשר ייפתח בתאריך 23.5.2019. לצורך הרישום נדרש להיכנס לקישור המצורף באודות הקורס ולמלא בטופס את כל הפרטים הנדרשים.

לפרטים אודות המרכז, לחץ כאן.
לפרטים אודות הקורס המוצע לחץ כאן

 

 

לשיקול דעת ראש העירייה אמת או חובה ?

23 יולי, 2019 |

מערכת כללי ההעסקה ברשויות המקומיות בארץ בנויה על מספר נדבכים עיקריים: חוקי היסוד, החוקים "הרגילים", ההסכמים הקיבוציים, ההסכמים המיוחדים, פסקי דין בבתי הדין לעבודה, החלטות ועדות פריטטיות ובוררויות. החלטות המוסד לבוררות מוסכמת, נוהגים, נוהלים ועוד. הרשויות המקומיות אמצו במסגרת חוקת העבודה את חוק שירות המדינה גימלאות וכמובן, יש לציין בהזדמנות זו במיוחד את ס' 29 לחוק יסודות התקציב ,אשר לשר האוצר באמצעות הממונה על השכר, סמכות לאשר סוגיות והסכמים שאינם חלים במדינה. ריבוי  זה של חוקים והנחיות יוצרים לעתים שאלות חשובות כיצד לנהוג ברשות  המקומית ויוצרים לעתים אי הבנות, טעויות וחוסר אחידות.
יתרה מכך, גופים נוספים שהבולט בהם הינו משרד הפנים שאינו היחיד, מוציאים הנחיות בנפרד שלעתים עומדים בסתירה להנחיות האוצר.

"רגולטור" נוסף הינו מרכז השלטון המקומי וכן 3 הערים הגדולות  אשר להם זכות ייצוג המעסיקים וזכות לפרש את הכללים, תורמים מדי פעם לפערים ומעמידים בסימן שאלה נוסף את המחלוקות.

אחד הנושאים הבולטים בדיון שלפנינו הוא מהי סמכותה של הרשות? מה ראש הרשות יכול להחליט מבלי להיחשף לביקורת ולטענות על חריגות שכר. ניקח לדוגמא 3 נושאים בולטים : אחזקת רכב, כוננות ושעות נוספות, בהם נטען שהם "לשיקולו של ראש הרשות". נושאים אלו הינם תוצאה ישירה של צרכי עבודה, לעתים הכרחיים וביצועם מותנה, כמובן, בהחלטה מקומית. אילו הדברים היו פשוטים כל כך לא היינו נדרשים אליהם. הכלל האומר שנושאים אלו הם "לשיקול" ראש העיר הינם נכונים ומובנים אך חובה עלינו לסייגם בשל מגבלות אחרות הקיימות על יחסי העבודה כמו בחוקים שונים כמו  "שכר שוה לעבודה שוה", חוקים נגד אפליה לרבות מגדרית או דתית, הסדרים עם ההסתדרות , עצם תכליתן של תוספות אלו, כללי שקיפות, אי עקיפת החוק ועוד.

אי התחשבות  במיגבלות אלו, ראוי לציון, עלול לפגוע רבות באמון הציבור והעובדים  ולגרום הוצאות מיותרות. אכן ראש העירייה או מי  שמונה  על ידו הם שמחליטים, אך אם נבחן כל נושא במגבלת שצוינו, חייב ראש הרשות או נציגו להביאם בחשבון בטרם הוא מקבל החלטה או נותן הוראה לביצוע.

דוגמא ראשונה באחזקת רכב: מדובר על החזר הוצאות נסיעה בתפקיד,בניגוד לקצובת נסיעה שהיא החזר של הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה. נשאלת השאלה האם רשאי ראש הרשות לאשר אחזקת רכב לעובד שלא נזקק לרכב לצורך מימוש תפקידו? האם הוא רשאי לאשר אחזקת רכב למנהלת הלשכה שלו? למזכירת בית ספר או למנהלת חשבונות ברשות? אלו תפקידים ,כידוע,  שאינם מצריכים נסיעות בתפקיד. להלכה, נאמר כן אך התשובה כמובן :בלתי אפשרי. הרי המשותף לעובדים אלו,  כאמור, שאינם נזקקים להם לעבודתם. שאלה שניה כיצד עובדים אלו ידווחו? הרי הם צריכים לדווח שהם נסעו ברכבם, כיצד יאשר הממונה ביודעין דיווח לכאורה שקרי? שאלה נוספת  מה עם חשש לשיויון ואפליה כלפי שאר העובדים שאינם נזקקים לרכב לצורכי העבודה? מדוע הם אינם מקבלים? ומה אם אלו שזקוקים לאחזקת רכב לצורך מילוי תפקידם  ואינם מקבלים אחזקת רכב?

דוגמא נוספת :כוננות: לכוננות זכאים עובדים אשר הרשות המקומית דורשת שיהיו זמינים ובקרבת מקום למקרה שיקראו אחרי העבודה. הרשות המקומית חייבת להחליט מבעוד מועד מהם הנושאים הדורשים הערכות של כוננות. לדוגמא: תקלות  בחשמל, חסימות צירים, ילדים בסיכון, תקלות מים וביוב (במקום שאין תאגיד) ועוד. הרשות סוברנית להחליט מהם שטחי הכוננות ושעות הכוננות בנושאים שמן הראוי יועסקו  להם כוננים לאורך כל החודש, ובאופן שיוויוני בין העובדים הכשירים לכך. הרשות וראש הרשות יכולים להוסיף תחומי כוננות ושעות כוננות על פי הצרכים אך חובה עליה לשבץ באופן מלא, לאורך כל שעות הכוננות ובאורח שווה  כאמור, את כל העובדים הכשירים למלא תפקיד זה. מובן מאליו שאין אפשרות לרשות לשלם כוננות למי שאינו כונן, כאמור, ושאינו משולב במסגרת הכוננות. פעולה מעין זו מהווה חשש לאפליה, חוסר שקיפות, חוסר שיויוניות במתן שכר שווה בעד עבודה שווה, חשש לדיווחי כזב ועוד. כמובן, שכל גריעת כ"א או תוספות כ"א  משנה את היקף השעות שבכוננות. נכון, איפוא, שהנושא שבסמכות ראש הרשות אך לא בלי ההגבלות שצויינו.

דוגמא שלישית: שעות נוספות הן ענין של צורך משתנה או ידוע. העבודה במחלקה מתוקצבת מדי שנה עפ"י ההערכה של השעות הנדרשות. כל תוספת כח אדם מקטינה את מספר השעות וכל גריעת כח אדם  מגדילה את הצורך.  השעות אינן "צמודות" לעובד בכל תנאי ואינן "נגררות"  והן מייצרות חשש לתוס' בלתי מותנית לתשלום השעות הנוספות ללא צורך אמיתי . ללא שימת לב לכך, תפחת הגמישות הניהולית של הדרג המנהל ברשות ותייצר הוצאה מיותרת. בעת האחרונה, בלחץ הוועדים והעובדים רואים הכל בתוספות אלו "הטבה". הנושא קיבל חיזוק, למרבה הצער, גם במדינה. זו גם הסיבה שה"רגולטורים" חוששים להיכנס לכך פן  תחשף חולשתם במערכת בה הם עצמם פועלים.

נראה שנושאים כמו כוננות, אחזקת רכב ושעות נוספות ראוי שיישארו בסמכות הרשות המקומית  ואל לנו להתערב בהם, אך חשוב מכל להכיר בערך הענייני של התוספת, להבין את השפעות הלוואי והחששות עקב ההתנהלות הנוכחית  אשר לעתים בעייתית ומביאה לשירות המוניציפלי נזק ופגיעה ממשית באמון הציבור ובתדמיתו.

יודגש שסמכות העירייה וראש העירייה אינם אמורים להיפגע עקב התובנות שעלו במאמר זה אלא מבצרות ומחזקות את האמון בה.

קורסים מיוחדים למנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר בנושאי שכר והסכמי עבודה ברשויות המקומיות

15 יולי, 2019 |

שלום רב,

חב' אגמון ייעוץ מוסדי בשיתוף גב' איילה פוגל שמחים להודיע על פתיחת קורסים מיוחדים למנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר ברשויות המקומיות. הקורסים יחלו מיד לאחר החגים בחודש נובמבר 2019 ויתקיימו בתחומי הרשויות המקומיות, אשר יבחרו לבצע את הקורס במסגרתן או בתחום רשות מקומית שתבחר לעשות זאת יחדיו  עם רשויות נוספות יחדיו.
הקורס מיועד, כאמור, למנהלי ועובדי משאבי אנוש, חשבי שכר, יועצים משפטיים, ובעלי תפקידי המתעניינים בתחום ועוסקים בו במסגרת עבודתם.
ישנם לבחירה שני מסלולי קורסים:

קורס קצר: 7 מפגשים אחת לשבוע במשך 6 שעות בכל מפגש, סה"כ 42 שעות.

קורס מורחב: 10 מפגשים אחת לשבוע במשך 6 שעות בכל מפגש, סה"כ 60 שעות.

הקורס יעסוק :
בחוקת העבודה ובכללים המחייבים את הרשות בתחום דיני עבודה, הסכמי עבודה עם האיגודים השונים, דיני משמעת, שכר מורים, חוזים אישיים, קליטת עובדים, סיום העסקה, "השחקנים בזירה" לרבות משרד הפנים, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, הסתדרות, הוועדים וכמובן סוגיות מיוחדות, דיני מחלוקות ועוד.

תכנית הקורס הינה הצעה וניתן להתאימה עם הרשות המזמינה. בקורס ישתתפו טובי המרצים מכל תחום.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ליעקב אגמון, הח"מ  בטלפון 03-5373310 , בנייד:050-5334745 או במייל: agmon_ic@bezeqint.net  מענה ינתן בהקדם.

בברכה,
יעקב אגמון
לשעבר, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

 

מאולמו של ביה"ד למשמעת יוני 2019

14 יולי, 2019 |

מצ"ב דו"ח מבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות לחודש יוני 2019.
הדו"ח עוסק בשלושה מקרים: הראשון: בדין משמעתי של עובד אשר הורשע בדין פלילי בניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף. השני: תובענה כנגד עובד שביצע עבירה של הטרדה מינית ואשר זוכה בשל ספק סביר. השלישי: עוסק בעובד רשות שנתבע על ניגוד עניינים. פרטי המקרה לא פורסמו אך ראוי לדעת שהעבד (הבכיר) ננזף וקיבל פיטורין על תנאי לשנתיים.
לעיונכם.

בברכה,
יעקב אגמון

אישור מסגרת "לתנאי פרישה מיטיבים" לעובדים בכירים ברשויות המקומיות 2019

8 יולי, 2019 |

ביום 2.7.19 הוציא ס/הממונה על השכר, מר דיאא אסדי, את החוזר המצ"ב המאפשר תנאי פרישה מיטיבים לעובדים בחוזה בכירים ברשויות המקומיות. בחוזר פרטי הזכאות והעובדים עליהם יכולים לחול תנאי הפרישה. "חלון הפרישה" נקבע עד ליום 31.10.2019.

לעיון בחוזה, היכנסו לכאן.

בברכה,
יעקב אגמון

תשלום למועסקים בבתי ספר של החופש הגדול 2019

2 יולי, 2019 |

הודעה בענייני עובדים 12/2019 בעניין המועסקים בבתי הספר בחופש הגדול

מצ"ב הודעה בענייני עובדים מספר 12/2019 בעניין תשלום למועסקים בבתי ספר של החופש הגדול. הכוונה לתשלום סך- 1,000 ₪ לעובד שיועסק 10 ימים ויכלול מזכירת ביה"ס אחת, אב בית אחד וקב"ט אחד במוסדות חינוך שיסייעו בפרויקט. התשלום יהיה בדיווח לפי יום ויחשב כעבודה נוספת לצורך הפרשות וניכויים.

בברכה,
יעקב אגמון

לעיון בהודעה לעובדים, לחץ כאן.

הודעה מטעם האגף לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר – יחידת האכיפה של הממונה על השכר – בנושא הסדרה עצמית של חריגות השכר

2 יולי, 2019 |

שלום לכולם,

להלן הודעה שנתקבלה מיחידת האכיפה של הממונה על השכר בנושא הסדרה עצמית של חריגות השכר.

והרי ההודעה כלשונה:

שלום רב לכולם,
לאחרונה הובאו לידיעתנו כי הגופים מעוניינים לבצע אכיפה עצמית של חריגות השכר שמתגלות בשכרם של העובדים או הגמלאים. חשוב להבהיר כי הסדרת חריגות השכר כוללת הפחתת  הרכיבים החורגים וכן ההשבה בגין התשלומים החורגים ששולמו.הסדרה עצמית של חריגות השכר הינה כשלעצמה מבורכת ואף רצויה.
יחד עם זאת, נבקש להבהיר כי אין בסמכות הרשות לפתור את העובד מההשבה בגין העבר או להפחית רק חלק מהרכיבים החורגים שנמצאו בשכרו ו/או בגמלתו.
על מנת לבצע הליך הסדרה עצמית, אשר יכלול בתוכו את נושא ההפחתה של הרכיבים החורגים וכן את נושא ההשבה, אשר עונה לקריטריונים שנקבעו על ידינו, אתם מוזמנים לפנות ליחידת האכיפה של הממונה על השכר לקבלת ההנחיות. כך תוכלו להעניק לעובדים אשר יטופלו במסגרת ההסדרה, רמת וודאות לגבי העבר.

למען הסר ספק, הפחתת חריגות השכר והשבת הסכומים החורגים, במסגרת האכיפה העצמית, דורשת הסכמת העובד/גמלאי.

קול קורא להפעלת תנאי סיום העסקה מטיבים לעובדי הרשויות המקומיות

20 יוני, 2019 |

ביום ה-18.6.2019, פרסם משרד האוצר הודעת תיקון בענין הותק המינימלי הנדרש עבור המבוטחים בפנסיה צוברת, בהמשך לקול הקורא להפעלת תנאי סיום העסקה מיטיבים לעובדי הרשויות המקומיות- פרישת עובדים המבוטחים בפנסיה צוברת.

לעיון בהודעה, לחץ כאן.

יתר הפרטים המלאים בדבר הקול הקורא, כמופרט להלן.

לכבוד
מנהל משאבי אנוש
ברשויות המקומיות

קול קורא להפעלת תנאי סיום העסקה מטיבים לעובדי הרשויות המקומיות

שלום רב,
משרד האוצר פרסם ביום 5.2.19 בחתימת הסגן הבכיר לממונה על השכר, מר דיאא אסדי, מסמך בו פורטו העקרונות והתהליכים הנדרשים כדי לקיים יישום תכניות התייעלות ברשוית שבמסגרתן ינתנו הטבות, כפי שמתואר במסמך זה. "חלון הזמן" לתכנית הינו עד יום 30.6.19 , למעט עובדי מוסדות חינוך כפי שפורט במסמך. אנא קראו בעיון את התכנית והמעוניינים מוזמנים להיערך.
לשאלות והבהרות ניתן לפנות לגב' גלי אמיר במשרד האוצר, במייל:  porshim@mof.gov.il

לפרטים המלאים ואופן הצטרפות אנא עיינו במסמך כאן.
לנוחיותכם, צורף אקסל מסמך הפרישה הנדרש.  לעיון לחץ כאן.
בתאריך ה18.2.2019, הופץ מסמך הבהרות, לעיון לחץ כאן
לעיון בפרק החוקה העוסק במדריכה טיפולית של הרשות לחינוך מיוחד או במעונות יום לילדים בחינוך מיוחד, לחץ כאן 

בתאריך 20.5.2019, הוציא סגן הממונה על השכר חוזר הארכה למועד סיום תוכנית הפרידה. לעיון בחוזר, לחץ כאן.

נאחל לכולנו בהצלחה בהטמעת התוכנית.

בברכה,
ליאוניד סמוליאנוב
יו"ר איגוד מנהלי משאבי אנוש