לאחרונה נשאלתי מספר שאלות הנוגעות לאופן ההתייחסות לעובד אשר נבצר ממנו להגיע לעבודתו עקב חקירת משטרה, מעצר או כלא. בשל חשיבות הנושא וההתייחסות הציבורית לשאלה זו, ראוי לבחון את השאלות הקשורות להעדרות מסוג זו, היחס הראוי מצד העירייה, הכללים והפסיקות.
ברור לכל שיחס סלחני מדי מחד עלול להתפרש כהתעלמות ממעשים לכאורה חמורים המחייבים יחס חמור ומאידך יחס נוקשה ותקיף עלולים להיתפס כהתעלמות מכך שלעובד נתונה "חזקת החפות" והרשות אינה מתייחסת בחמלה הראויה לעובד בעת צרה. לשם כך, בין היתר, נקבעו הכללים המחייבים מושכלת יסוד של קיום יחסי עבודה הינה ביצוע עבודה כתמורה לשכר, כאשר העובד מעמיד עצמו לטובת המעביד.
מקום שבו נמנע, איפוא, מהעובד לבצע את עבודתו, לא ניתן לשלם לעובד שכר עבודה. הוראות התקשי"ר מאפשרת לעובד לזקוף את תקופת העדרותו (כולה או חלקה) על חשבון חופשה המנוחה שלו, ובגין התקופה שלא שולמה חופשה כחופשה ללא שכר. בתקופה זו לא יהיה העובד זכאי לזכויות בגין מחלה.
