המונח "התייעלות" נישא בפי כל אך לא תמיר במידה הראויה. לעתים קרובות מדי נוטים אנו לערב שיקולים כלכליים בשיקולים אחרים מבלי יכולת למדוד אם אכן באמת התייעלנו. מכשירים בסיסיים בכל התייעלות הם המדידה ויצירת כלי המדידה שיאפשרו לנו לבחון הלכה למעשה האם אכן התייעלנו. לעתים מה שנתפס כשיפור או התייעלות הם בבחינת "אחיזת עיניים" ורבות דוגמאות לכך.

לאחרונה רשויות מקומיות המבקשות להתייעל תוך דרישה מהעובדים להתאמץ יותר  נענות שהעובדים מבקשים תמורה בשל הנכונות להתייעל ולהקדיש מאמצים נוספים. זכותם של עובדים  לדרוש תמורה להתייעלות אך על המעסיקים חלה האחריות לודא שאכן נעשה מאמץ נוסף וחלו שיפורים ממשיים בתפקוד ובשירות מאמץ זה ניתן לכנות "הערך המוסף" והוא תנאי לכל תמריץ.

ביטוי לכך, אגב, בפעם הראשונה הסכים משרד האוצר לאשר תשלום תמורה בגין התייעלות במסגרת הסכם קיבוצי ברשויות המקומיות לעובדי הועדות לתכנון ובניה העומדות בעיצומה של רפורמה מקיפה בתחום עבודתן. יש לברך על כך את משרד האוצר המעסיקים  וההסתדרות אשר נתנו לצעד זה ביטוי בהסכם אך לקוות שאכן ההתייעלות תהיה כאמור ממשית ובפני העובדים יוצבו יעדים ממשיים אשר יאפשרו מתן פיצוי למאמץ שלהם. נקווה שצעד זה יהיה מקור לחיקוי ברשויות וראשי הרשויות המקומיות יחד עם המנכלי"ם, הגזברים ומנהלי משאבי אנוש יראו בכך פתרון ראוי להתייעלות מחד ולמתן פיצוי לעובדים מאידך. יש לודא שההסכם לא יהיה רק תשלום פיצוי בגין הרפורמה אלא יבטא תוספת עבודה ומאמץ ממשיים תוך חתירה למצוינות.

כאמור צעדים אלו חייבים להתבסס על נתונים אשר מביאים תוצאות אשר הם מירשם מוכח  להתייעלות, בתנאי כמובן, שהיא תעשה באורח דקדקני, תתבסס כאמור על נתונים ועל תוצאות אמת. בדרך זו יכולים עובדים במסגרת זו להגדיל באופן משמעותי את שכרם עד כדי 20-25%  להנות  מתוספת הכנסה, וכמובן, להביא פירות מבוקשים למעסיק. ישנם יתרונות נוספים, כמובן, במתן התמריצים והמחקרים מראים שהם סייעו לא אחת להעלאת המורל, שיפור האחווה, לגאוות היחידה והניבו פירות נוספים למערכת הארגונית, בכל השטחים ובכל השירותים.

אכן נקווה שהמסלול שניפתח יהיה פרק חדש במערכת העבודה הציבורית והשירותים.

ביום 15.8.2016 הודיע מנכ"ל מרכז השלטון המקומי באמצעות חוזר שנשלח לראשי הרשויות המקומיות, ליועצים המשפטיים ואל מנהלי המחלקות והאגפים לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות, על המלצתו המקצועית שלא לממן מתקציב הרשויות המקומיות 12 ש"ש לטובת אחזקת סייעות שילוב לפעוטות הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים.

הרקע להודעה, הנחיות מדיניות זמניות בנושא שהפיץ לאחרונה מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מבלי שהסוגיה סוכמה – על רקע מסקנות וועדה בין-משרדית שדנה בנושא – ראו קישור

מצ"ב קישור לחוזר מנכ"ל מש"מ וכן קישור למסמך נוסף שהפיץ בנושא באוקטובר 2015 למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים – טרם הקמת הוועדה הבין-משרדית.

הנהלת האיגוד ומחלקת ההדרכה של מרכז השלטון המקומי יקיימו יום עיון ביום ב' 19.9.2016 במרכז לימודי יפה בת"א.

יום העיון יעסוק, בין היתר, בהכרת פעילות מחלקת ההדרכה, בפיתוח הדרכה ברשויות מקומיות ובעדכונים בתחום הסכמי השכר והסכמים חדשים.

יום העיון מיועד למנהלי משאבי אנוש  ולעוסקים בהדרכה ובפיתוח ארגוני ברשות.

לעיונכם מצ"ב קישור להזמנה ולתכנית יום העיון.

הסקירה המשפטית החודשית שמוגשת באדיבות עו"ד חמי לפידור ממשרד לפידור ושות' עוסקת הפעם בנושאי החקיקה הבאים של בתי הדין לעבודה:

• תיקון לחוק עבודת נשים
• תיקון לצו העסקת עובדים ע"י קבלני שירות בתחומי שמירה וניקיון בגופים ציבוריים
• תקנות עובדים זרים לעניין פיקדון לעובדים זרים.

בנוסף עוסקת הסקירה בפסיקות בתי המשפט בנושאים הבאים:

• פיצויי פיטורים
• הודעת פיטורים בהריון/לידה
• מינוי עובדים בגוף ציבורי
• שעות נוספות גלובליות

לסקירה המשפטית החודשית המלאה,  לחץ כאן

רשמו ביומנים: הכנס השנתי של איגוד מנהלי משאבי האנוש ברשויות המקומיות בישראל,  יתקיים השנה במלון דן פנורמה באילת בימים 21-24 בנובמבר. פרטים נוספים יפורסמו בקרוב.

יום עיון משותף למשרד הפנים, מפעם השפלה ואיגוד מנהלי משאבי האנוש ברשויות המקומיות, התקיים ביום שני 18 ביולי 2016.

במסגרת יום העיון הציגה גב' חגית מגן, ר' מינהל הסכמי שכר והסכמי עבודה במרכז השלטון המקומי, מצגת שסקרה את הסכמי העבודה העדכניים במשק ובשלטון המקומי.

מצ"ב קישור למצגת.

ביום חמישי 14/7/2016 נחתם הסכם שכר קיבוצי חדש בין ההסתדרות לבין מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ומרכז המועצות האזוריות. במסגרות ההסכם, כפי שמדווחת ההסתדרות, יוענקו תוספות שכר בסדר גודל של עד 30% לכ – 80 אלף מבין עובדי הרשויות המקומיות. לדיווח ההסתדרות על פרטי ההסכם כפי שמופיע באתר האינטרנט של הסתדרות המעו"ף, לחצו כאן. להסכם עצמו – לחצו כאן.

לא דווח על עלות ההסכם ועל מקור חיצוני למימונו, כך שנראה שמקור המימון יהיה תקציב הרשויות המקומיות בו תעריפי ההכנסות מארנונה, מתעדכנים מידי שנה באופן אוטומטי לפי נוסחה מוסכמת (50% מהשינוי בשכר הציבורי הממוצע + 50% משיעור השינוי במדד המחירים לצרכן).

נציבות שירות המדינה פרסמה חוזר חדש ובו סקרה את הדין המשמעתי. בהתייחסות, בין היתר, לנושאי משרה בכירים ברשויות, הממונים על קביעת גובה שכר ונתנו אישורים לחריגה, תוספות ותנאים האסורים ע"פ חוק.

בין העונשים המוטלים על מנהלי משאבי אנוש, גזברים ומזכירים נרשמו עונשים החל מנזיפות, השבות ועד פיטורים לאלתר או השעיה לשנה ויותר מכל התפקיד ברשות.

כבוד השופט רובינשטיין, נשיא בית המשפט העליון,  בפס"ד מיום 5.7.2016, בתיק 111/11 נציבות המדינה נגד יהושע אלגלא, ששימש במועד הרלוונטי מנהל משאבי אנוש בעיריית צפת, כינה עברה זו כ"חילול עבודת ה׳".. כשרצה להדגיש את חומרת ההתייחסות של בתי הדין  בהפרת האמונים בתפקיד של שמירת סף הקופה הציבורית.

השינוי בחקיקה מצביע על האחריות המוטלת על מאשרי החריגות ועל הצורך בתשומת לב מירבית לתשלומים נכונים וראויים.

לקריאת החוזר במלואו, לחץ כאן

הממונה על השכר באוצר הפיץ מסמך המעדכן את שכר המינימום החודשי ואת נגזרותיו. לעיון במסמך, יש ללחוץ כאן

פעילות חברתית נרחבת בישראל, ובכלל זה פעילויות חינוך, תרבות, דת, ספורט, רווחה, בריאות ואח', נעשית בידי ארגונים חברתיים המאוגדים כ"עמותה"  רשומה על פי חוק העמותות, התש"ם- 1980.מאידך, החקיקה העוסקת בשלטון המקומי בישראל (פקודת העיריות, המועצות המקומיות וכו') מטילה על השלטון המקומי לספק לתושביו שורה ארוכה של שירותים ובכללן גם "שירותים חברתיים".

זו אחת מנקודות המפגש בין השלטון המקומי לבין העמותות. העמותה הינה תאגיד – גוף משפטי עצמאי כשר לזכויות, חובות  ולכל פעולה משפטית. העמותה יכולה לתת שירותים (בתמורה או ללא תמורה), לקבל ולרכוש שירותים, לרכוש להחזיק בנכסים, לנהלם, לגייס אמצעים כספיים, לקבל תרומות  תמיכות  ותקצוב וכו'.

עצמאותה של העמותה – היא יתרונה הגדול. זו הסיבה שגופי שלטון מקומי יכולים להיעזר, לצורך מילוי חובותיהם כלפי התושבים (בעיקר בשירותים חברתיים), בעמותות.

אולם בצד יתרון זה מוטלות על גופי שלטון המקומי גם הגבלות. לצורך כך יש לאבחן 3 (שלושה) סוגי עמותות:

1. עמותות עירוניות – עמותה בה רשות מקומית (או יותר) מחזיקה במחצית או יותר מכוח ההצבעה בה (בדרך של מינוי יותר ממחצית חברי העמותה) או בזכות למנות מחצית או יותר מחברי הוועד המנהל של העמותה.

2. עמותה עירונית שאיננה בשליטה – עמותה בה מחזיקה הרשות המקומית בחלק (פחות ממחצית) מכוח ההצבעה (מינוי חלק מהחברים) ובחלק (פחות ממחצית) מהכוח למנות חברי הוועד  מנהל.

3. עמותה עצמאית (שאיננה עמותה עירונית או עמותה שאיננה בשליטה)– עמותה רגילה שאין לרשות המקומית כל זכות בה.

הבעיה העומדת בפני רשות מקומית, הרוצה לקדם את השירותים החברתיים שברצונה להעמיד לרשות תושביה באמצעות עמותה, היא – באיזו חלופה מבין השלוש המנויות לעיל לבחור, שכן לכל אחת מסוגי העמותות הנ"ל יש יתרונות וחסרונות.

השיקול העיקרי שהרשות צריכה לשקול הוא התאמת העמותה הנכונה לפעילות אותה מעוניינת הרשות המקומית שהעמותה תבצע ,דרך הביצוע, מימון הפעילות וכו'

רכיב מרכזי במסגרת זו היא שאלת "השליטה" בעמותה. אך טבעי הוא שהרשות המקומית מבקשת להבטיח לעצמה את השליטה בעמותה באמצעות הזכות למנות חברים ובעיקר הזכות למנות את חברי הוועד המנהל.

הבטחת ה"שליטה" בעמותה תאפשר לרשות המקומית לשלוט בפעילות העמותה, לתקצב את עמותה, לפטור ההתקשרויות עמה מחובת המכרזים וכו'.

אולם הבטחת "השליטה" תבטל את יתרון "העצמאות של העמותה". ובכלל זה תמנע אפשרות לגיוס משאבים חיצוניים לפעילותה (שאינם כספי הרשות המקומית) – תפגע (אם לא תמנע כליל) את האפשרות לקבלת תמיכות ממשלתיות או אחרות ותמנע אפשרות לקבלת אישור על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – האישור המאפשר לתורמים לקבל הטבה ממס בגין תרומתם  (ובפועל תמנע קבלת תרומות מרוב הקרנות והתורמים המוסדיים בישראל).

לסוגיית "השליטה" יש גם השלכות על פעילות העמותה לאחר חלופי השלטון והאישים ברשות המקומית עצמה. מוסדות חדשים של רשות מקומית יכולים להחליט שהרשות איננה מעוניינת עוד בפעילות העמותה. אם העמותה היא עמותה עירונית (סעיף 1 לעיל) בה "השליטה" בידי הרשות המקומית – יש לרשות המקומית הכוח להפסיק פעילותה. אם העמותה היא עמותה עצמאית  (סעיף 3 לעיל)– היא תוכל להמשיך ולפעול לטובת תושבי הרשות המקומית גם לאחר חילופי השלטון ברשות המקומית ולרשות המקומית לא תהיה אפשרות להחליט על הפסקת פעילותה.

השאלה הנשאלת תמיד היא – האם רשות מקומית יכולה ליהנות משני העולמות ? להקים עמותה שתבצע פעילותה כ"עמותה עצמאית" וגם לקבל "שליטה" בעמותה ? – התשובה לכך היא שלא ניתן לעשות כן. ניתן, אמנם, במסגרת תקנון של "עמותה עצמאית" להבטיח זכויות יתר מסוימות למייסדיה אולם הסדרים אלה מוגבלים ואינם תחליף ל"שליטה" מלאה בעמותה.

סוף דבר:  הקמת וניהול עמותה לשם הרחבת השירותים החברתיים הניתנים לתושבי הרשות המקומית היא פעולה ברוכה.  מטרות העמותה, דרך פעילותה, מימון פעילותה וכו' – הם שצריכים לקבוע את סוג העמותה המתאימה לשם כך.